|
ישנן בעיות רבות עם מערכת ההוצאה לפועל, והן משותפות לכל מערכות המשפט. הדבר היחידי שניתן לעשות זה לחתור לשיפור המצב במערכת שלנו, ולחתור לגבייה יעילה מחד וצדק עם החייבים מאידך.
ישנן מספר גישות לגביי מערכת ההוצאה לפועל:
א. גישה אתית/מוסרית: חובות צריך לשלם, קודם כל צריך להחזיר את החוב. זהו הקריטריון שהלכה למעשה מנחה את המחוקק הישראלי. עם זאת, קריטריון זה איננו מספיק והוא לא יכול להיות הגורם היחיד שינחה את מערכת ההוצאה לפועל, וזאת משום שישנן סיטואציות בהן המערכת המשפטית לא יכולה לתת את כל התרופות האפשריות (מה הגבול ללחץ על החייב? מאסר? עינויים?).
ב. איזון אינטרסים: לאור זאת שהקריטריון האתי איננו מספיק, מגיע קריטריון זה שאומר שמערכת הוצאה לפועל טובה חייבת לאזן בין זכויות הנושה לחייב, והיא איננה יכולה לכלול רק את הצורך לשלם. לפיה, יש לבדוק את יכולת החייב. אך מהו איזון? האיזון איננו ברור ונקבע ע"י המחוקק ומערכת המשפט. האיזון מקבל ביטוי בכך שמאסר למשל, איננו מעל לשבעה ימים, ואינו תמידי. גם במקרה של עיקול, לא מעקלים את כל הרכוש ומשאירים אמצעים מינימאליים למחייה. לגביי משכורת גם חייבים להשאיר חלק אצל החייב. בפועל, המערכת הישראלית משתמשת בשני הקריטריונים.
ג. יעילות: ישנה ביקורת שטוענת שמעבר לאיזון האינטרסים ולקריטריון האתי, צריך שהמערכת תהיה יעילה. השאלה כמובן היא יעילה למי... לנושה? לחייב?. תפיסה זו אומרת שהתפיסות המנחות צריכות להיות יעילות, מעבר לטכנולוגיה. לדוגמא, "להתלבש" על חייב ללא רכוש זה לא יעיל, ולכן צריך לוותר על המרדף אחרי חייבים ללא יכולת תשלום. ייתכן שגם צריך לתת כלים טובים יותר לנושים חלשים ביחס לנושים חזקים – הקצאת משאבים נכונה (ברגע בוועדת חוק וחוקה יש דיונים על רפורמה במערכת). צריך לבדוק גם את היחס בין יעילות לבין תועלת. הפסיקה לעתים הדגישה את התועלת, למשל לנושים. היו תקופות שבהן החייב היה צריך להוכיח שפשיטת הרגל שלו היא לתועלת הנושים.
בדיני פשיטת רגל מאפשרים לחייב לקבל בסופו של יום " הפטר" משמע מחיקת חובות .
כן, כפי שאתם קוראים החוק הישראלי מאפשר במצבים מסוימים למחוק את החוב נגד החייב.
תמיד כדאי להתייעץ !
| 
