פסק דין בתחום הפלילי

ב"כ המאשימה:

בתיק זה יש קלטות. אבקש צו להשמיד אותן.

גזר דין

הנאשם שבפניי הורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 379 + 382 (ב) (2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), לאחר שהודה שבמהלך מספר חודשים עובר לחודש פברואר 2005 הוא תקף את בנו הקטין דניאל (להלן: "דניאל") שהוא יליד 06/11/99, באופן שהיכה בו, באמצעות ידיו, באיזור ידיו.

לאחר שהורשע ובטרם טענו הצדדים לעונש הופנה הנאשם לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר בעניינו.

שירות המבחן הגיש  שני תסקירים בעניינו של הנאשם. תסקיר ראשוני מיום 15/3/07, שניתן  בהתבסס על שיחה אחת שקיימה קצינת המבחן עם הנאשם וכן  על אינפורמציה  קודמת המצויה בשירות המבחן אודותיו מטיפול במקרים קודמים בהם הופנה לשירות המבחן ותסקיר משלים, מיום 29/04/07, המבוסס על שיחה נוספת עם הנאשם, שיחה נפרדת עם אשתו ודו"ח סוציאלי שהתקבל  מהמחלקה לשירותים חברתיים במעלות.

התסקירים שליליים בעיקרם ואין בהם המלצה  טיפולית ו/או המלצה  באשר לעונש אותו מן הראוי להטיל על הנאשם.

בישיבת יום 2/5/07 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה  ביקשה כי יוטל על הנאשם עונש שיכלול  מאסר לריצוי בעבודות שירות  ומאסר על תנאי, זאת לאור חומרת העבירה של תקיפת קטין ע"י אחראי  ועברו של הנאשם, הכולל הרשעות קודמות גם בעבירות של אלימות, לרבות עבירות אלמ"ב.

הסניגור, לעומתה, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בהטלת עונש הצופה פני עתיד, תוך שציין את הודאתו, את העובדה שכיום שוררת  מערכת יחסים טובה  בין הנאשם לבין בני משפחתו ובמיוחד דניאל וכי מאז  ביצוע העבירה, עובר לחודש 2/05, לא בוצעו ע"י הנאשם עבירות נוספות בתחום האלימות במשפחה.

שמעתי גם את אשתו של הנאשם ואת הנאשם עצמו.

אודה כי התלבטתי באשר לעונש אותו מן הראוי להטיל על הנאשם. מצד אחד,  מעשי התקיפה שביצע הנאשם בדניאל לא היו חמורים במיוחד - היכה בו באמצעות ידיו באיזור ידיו (של דניאל) - וכפי שעולה  מהתסקיר המשלים  חל שיפור באווירה המשפחתית ובמערכת היחסים בין הנאשם לבנו. מצד שני, הנאשם, המכור כנראה לשימוש בסמים, אינו ער לחומרת התנהגותו ומעשי התקיפה שביצע  הם בעיניו בגדר "מכה חינוכית". אין זו הפעם הראשונה  שהוא נוהג באלימות בבני משפחתו - בעברו שתי הרשעות קודמות בעבירות אלמ"ב, האחרונה שבהן מ- 1/2/05 - וכפי שעולה מהתסקיר  המשלים "לא ניתן... לשלול כיום את הסיכון לפגיעה נוספת של יעקב בבני משפחתו...".

אני סבור שבנסיבות אלה ולאור הסיכון אותו מציינת קצינת המבחן בתסקיר המשלים, היה אולי מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, זאת כדי להרחיקו מבני משפחתו שלגביהם הוא מהווה, לכאורה, סכנה, אולם ב"כ המאשימה  ביקשה כי יוטל עליו מאסר לריצוי בעבודת שירות, שמשמעותו המשך שהייתו בבית במחיצת בני משפחתו. אין חולקין שבמאסר שירוצה  בעבודת שירות לא יהיה  כדי לנטרל את הסיכון לפגיעה  נוספת מצד הנאשם בבני משפחתו, וכידוע אין ביהמ"ש נוהג להטיל על נאשם עונש חמור מזה אותו מבקשת המאשימה. במצב דברים זה נראה לי שלא תצמח כל תועלת מהטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות על הנאשם. זה רק יגרום לפגיעה מיותרת באשתו ובילדיו, שהוא מפרנסם. לכן  עדיף להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי מרתיע, היינו כזה שאם יופעל בעתיד, לא ניתן יהיה לרצות אותו בעבודות שירות.

סוף דבר, אני מטיל על הנאשם עונש כדלקמן:

*           מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים, למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 379 + 382 (ב) (2) ו/או עבירה לפי סעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין ויורשע עליה.

*           חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה של אלימות פיזית תוך 3 שנים מהיום, או 15 ימי מאסר תמורתה.

*           אני מורה על השמדת הקלטות.

הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ב באייר, תשס"ז (10 במאי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם, הסניגור ובהעדר קצין המבחן.

5129371

אלטר משה 54678313-1210/06

54678313

5129371

54678313

למזכירות: נא לשלוח את העתק גזר הדין לשירות המבחן.

001210/06פ  114 רונית דיגורקר

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה